מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ג׳

מהדורה: משנה, מהדורת בית דפוס ראם, וילנא 1913

« מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ב׳ מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ד׳ »

3 חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, חַיָּב לְכַסּוֹת. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָם, פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת. וְכֵן לְעִנְיַן אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ, שֶׁשָּׁחֲטוּ וַאֲחֵרִים רוֹאִין אוֹתָן, אָסוּר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶם. בֵּינָן לְבֵין עַצְמָן, רַבִּי מֵאִיר מַתִּיר לִשְׁחֹט אַחֲרֵיהֶן, וַחֲכָמִים אוֹסְרִים. וּמוֹדִים שֶׁאִם שָׁחַט, שֶׁאֵינוֹ סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים:

פירוש מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ג׳

3 ואחרים רואין אותם חייבים לכסות וכו' פטורים מלכסות כצ"ל. ופי' הר"ן ז"ל פטורין מלכסות הרואין הדם מגולה ואע"ג דתנן לקמן שחט ולא כיסה וראהו אחר חייב לכסות הכא פטור:

4 וכן לענין אותו ואת בנו וכו'. פי"ב דהלכות שחיטה סימן ד':

5 ר"מ מתיר לשחוט. דס"ל דלאו שחיטה היא כלל ונבלה גמורה היא וכדתנן במתני' דלעיל השוחט ונתנבלה בידו הנוחר והמעקר פטור מלכסות אפי' לר"מ וכן נמי תנן בפירקין דלעיל פטור משום אותו ואת בנו אליבא דכ"ע ורבנן חשבי לה שחיטה מספק לחייבו כסוי וגם שלא לשחוט אחריהם לכתחלה דמספקא להו אי רוב מעשיהם מקולקלים או אי רוב מעשיהם מתוקנים. והלכה כר"מ:

6 ומודים שאם שחט שאינו סופג את הארבעים. דהתראת ספק היא. ובטור י"ד סימן י"ו וסימן כ"ח:

« מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ב׳ מלאכת שלמה על משנה חולין ו׳:ד׳ »